הסרט בא לתקן במשהו את זכרה של המלחמה הנשכחת ולהציב יד זיכרון ל- 654 הנופלים בה. אין בסרט תיאור של מהלכים אסטרטגיים וגם לא חשבון נפש עם תוצאות המלחמה. בדומה לסרט האמריקאי "מכתבים מוויאטנם", מורכב רוב החומר הוויזואלי של הסרט מצילומים תיעודיים בעיקר כתבות שצולמו במלחמה ע"י צוותי הטלוויזיה הישראלית. הקריינות בסרט היא בעיקרה מכתבים, יומנים ושיחות עם חיילים שהשתתפו במלחמה, כאשר חלק גדול נלקח מתוך עיזבונם של הנופלים.