אני והזילבר

מפיקים: יורם עברי, דיויד נוי
בימוי: רועי זילבר
תסריט: דיויד נוי, רועי זילבר
חברת הפקה: "סינמקס הפקות"

הופק בסיוע: yes דוקו, קרן רבינוביץ' – פרויקט קולנוע

 

כבר בילדותו הרגיש הבמאי רועי זילבר ב"קללה המשפחתית" הרובצת עליו – ניתוק רגשי לצד עיסוק אובססיבי במוסיקה. הילדות בצל החיים הסוערים של אביו, כוכב הרוק אריאל זילבר, לוותה במבוכה תמידית. אריאל, בעצמו בנה של הזמרת המיתולוגית ברכה צפירה, תמיד היה חשוף לעין הציבורית כדמות אקסצנטרית, יוצר פרובוקטיבי, ומחליף נשים סדרתי. הנתק ביניהם רק גדל כאשר חזר אריאל זילבר בתשובה, הפך חבדני"ק נלהב, תומך ימין קיצוני ובעל דעות מעוררות מחלוקת.
רועי נשאר מתוסכל מאחור, בתחושה של פספוס וחוסר הבנה. כשהתהום פעורה ביניהם,  מחליט רועי לתעד את הקשר הסבוך עם אביו בניסיון להתקרב ואולי אף להסיר את הקללה המשפחתית. המאמצים של השניים מובילים למכנה המשותף היחיד בו יש ביניהם דיאלוג נקי - המוסיקה.