פעם הייתי

מפיקים: משה אדרי, לאון אדרי, דודי זילבר, חיליק מיכאלי, אבי נשר, אברהם פרחי, תמר ליאון, נתן כספי

מפיקים שותפים: שלמה מוגרבי, רמי דמרי, אביתר דותן, ישי מור

בימוי: אבי נשר 

שחקן ראשי: אדיר מילר 

שחקנית ראשית: מיה דגן 

שחקן משנה: תובל שפיר

שחקנית משנה: נטע פורת 

צילום: מישל אברמוביץ' 

תסריט: אבי נשר, בהשראת ספרו של אמיר גוטפרוינד, "בשבילה גיבורים עפים" 

עריכה: יצחק צחייק 

עיצוב אמנותי: מיגל מרקין 

עיצוב תלבושות: רונה דורון 

פס-קול: דוד ליס, ישראל דוד 

חברות הפקה: סרטי יונייטד קינג, מטרו תקשורת, אפיקים מאוחדים סרטים - UCM, ארטומס תקשורת

 

 

השנה היא 1968. נער יליד הארץ מוצא עבודה לקיץ אצל ניצול שואה המתפרנס משדכנות והברחת טובין. משרדו של השדכן ממוקם בירכתי בית-קולנוע מתפורר, המנוהל על ידי משפחת נמוכי קומה (סיפור אמיתי!) שניצלו מתאי הגזים על ידי ד"ר מנגלה הנודע לשמצה. בני המשפחה מקרינים בבית הקולנוע שלהם רק סרטים הודיים רומנטיים, ויתכן שאינם מודעים כלל לפעילות הבלתי חוקית המתרחשת בתחומם. במהלך הקיץ, השדכן המסתורי (המסובך בעצמו במערכת יחסים מטלטלת עם "מורה לחיזורים" שעובדת אף היא לצידו)  נוטל עמו את הנער למסע-חניכה  אל תוך מעמקי העיר התחתית של חיפה, שם האהבה לובשת דמויות וצורות מפתיעות וההיסטוריה הופכת למיתולוגיה.